קצת על המקום: festival site Facebook YouTube Instagram Twitter

אז, מי מופיע בקרוב?

למטה רשימת הופעות לשבועות הקרובים

2018-11-28
14193
איפה הילד
אוזןבר
32.0743214
34.775838
48 King George Street
Tel Aviv-Yafo
_vUZSJwUKCI
9469
תחילת הדרך הלהקה הוקמה באמצע שנות ה-80 בקיבוץ גבעת ברנר, כאשר חבריה הראשוניים היו חמי רודנר יליד גבעת ברנר ואסף שריג, יליד בית השיטה, יחד עם הגיטריסט יובל צמח והמתופף עומר דגני. איחוריו של המתופף לחזרות הלהקה היוו את הסיבה לשמה של הלהקה. בשנת 1989 גובש הרכבה הסופי של הלהקה, כאשר רודנר ושריג עברו לתל אביב והגיטריסט אופיר בר עמי מקיבוץ חניתה, והמתופף החיפאי אסף מרוז מלהקת קילר הלוהטת צורפו ללהקה. הפריצה וההצלחה ראשית שנות ה-90 הייתה תקופת פריחה ברוק הישראלי. ניתן לומר שהלהקה הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על שפע הלהקות שצצו בעשור זה. בשנת 1990 יצא לאור שיר ראשון של הלהקה, "אחד אלוהים", ולאחר סיבוב הופעות בן שנתיים הוחתמה על ידי חיים שמש בחברת התקליטים "הד ארצי". בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "זמן סוכר", בהפקתו של יובל שפריר, והלהיטים נוגנו ושודרו ברדיו ותוכניות הקליפים של התקופה: "אמריקה קרובה", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "נפלת חזק", "השמיים הגבול", "אחד אלוהים" והתקליט זכה באלבום פלטינה. בפברואר 1993, קיימה הלהקה את הופעת הבכורה החגיגית שלה בקיבוץ בו נוסדה בגבעת ברנר. שבע שנים לאחר שהוקמה, הלהקה הייתה כבר מוכרת ומצליחה. חיזוק נוסף למעמדה זה קיבלה הלהקה כשהוזמנה שלושה חודשים לאחר מכן לחמם את הופעתו של בוב דילן ב"היכל התרבות" בתל אביב. באלבום הבא של הלהקה, "שדים", שיצא בשנת 1994 בהפקתו של יובל שפריר נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון ובכדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים הודגשו באלבום מעורבותם של הנגנים האחרים בלהקה. מעורבותו של אסף שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים "לבן בחלום שחור", "השדים הירוקים" ו"מישהו שומע אותי") וגם אופיר בר-עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם "אהובה הקטנה"). רודנר עצמו גם הוא כתב והלחין חלקים רבים באלבום. מאמץ השיתוף עלה יפה וגם השתלם: האלבום שדים זכה להצלחה גדולה עוד יותר מקודמו. במקביל לפעילותו באיפה הילד הפיק רודנר באותה שנה את אלבום הבכורה של חברתו איגי וקסמן. בהקלטות ניגן רודנר בבס ואיתו חבריו לללהקה: אסף מרוז בתופים, אסף שריג בגיטרה (בשיר אחד) ואף אופיר בר-עמי קיבל תודה על גבי העטיפה. המשבר בשנה שלאחר מכן הקליטה איפה הילד את אלבומה השלישי, "מסעותי עם עצמי". שריג ורודנר התחלקו שוב ביצירת השירים, ואת הבולטים בהם יצרו יחד: "הביאו את הסתיו" ו"נביא השעמום". גם איגי וקסמן השתתפה בכתיבת שיר אחד ("כובע כחול"), ורודנר תיעד את יחסיו איתה בשיר בסגנון "הבלדה על ג%20ון ויוקו": "אנחנו מתחתנים". ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של יובל בנאי ושלומי ברכה התארח בקלידים בשיר "זוהי סדום", אך האלבום, בניגוד קודמיו, נכשל בחנויות, ושיריו הושמעו פחות ברדיו מאשר להיטי האלבומים הקודמים. הכישלון היחסי השפיע לרעה על היחסים בין החברים והלהקה עברה משבר. אופיר בר-עמי עזב את הלהקה כדי להקדיש זמן ללהקתו "משחררי הסעיף", אסף שריג הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של להקת אלג%20יר ואחר כך נסע ללונדון בכוונה להקליט משיריו באנגלית. חמי רודנר החל לעבוד על שירים לאלבום הסולו הראשון שלו ונראה היה שהלהקה הגיעה לסוף דרכה. אך בהמשך 1996 חזרה "איפה הילד?" לפעילות ואלבום הסולו של רודנר הפך לאלבום של איפה הילד. הלהקה הקליטה את האלבום (שנקרא "איפה הילד?") עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מחו"ל. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, ביניהם "רק בשביל לקבל חיבוק" (שהוא שר בדואט עם איגי וקסמן), "עכשיו אני לא מוותר", "הולך רגל", "לאן לאן", "לילות לבנים" ועוד. בהפקה המוזיקלית של האלבום השתתפו איפה הילד ושי להב (ממופע הארנבות של ד"ר קספר), שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין. אחרי הוצאת האלבום הופיעה הלהקה בהרכבה החדש במשך כשנה, הופעות שלא זכו להצלחה רבה וקירבו את הלהקה בפעם השנייה אל סופה. פירוק הלהקה באמצע 1998 הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק "איפה הילד?" בהופעת פרידה ובאלבום אוסף. לכבוד הפירוק הקליטה הלהקה גרסת כיסוי ל-"Moonage Daydream" של דייוויד בואי ושלושה שירים חדשים: "ונוס בטריינינג", "היא לא יודעת לשתות" ו-"כולם רוצים חבר". כמעט עשר שנות פעילות הסתיימו במופע חגיגי במועדון "אלנבי 58" בתל אביב, שבו אירחה הלהקה את אביב גפן, ירמי קפלן, יובל בנאי, אופיר בר-עמי ואיגי וקסמן, ובאלבום האוסף המסכם "מישהו שומע אותי" שהכיל את להיטי הלהקה ודיסק בונוס עם השירים החדשים ושירים שהוקלטו בהופעות חיות. הופעות האיחוד בשנת 2001 התאחדה הלהקה בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, ביניהן במופע משותף עם מוניקה סקס. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: "שלום עם עצמי". החזרה בשנת 2008 הודיע רודנר כי הלהקה תשוב לעבוד ביחד. את האיחוד החדש, שיהיה לזמן לא קצוב, יזם רודנר. על הפרק עלה גם אלבום חדש
גבעת ברנר ישראל
רוק ישראלי
http://www.confia.co.il/Eifo-Hayeled

אודות האמן

About: איפה הילד? העמוד הרשמי זה פה!
Band members: חמי רודנר אסף שריג אסף מרוז אופיר בר עמי
מאיפה בארץ: גבעת ברנר ישראל
סוגא: רוק ישראלי
אתר: http://www.confia.co.il/Eifo-Hayeled
קורות: תחילת הדרך הלהקה הוקמה באמצע שנות ה-80 בקיבוץ גבעת ברנר, כאשר חבריה הראשוניים היו חמי רודנר יליד גבעת ברנר ואסף שריג, יליד בית השיטה, יחד עם הגיטריסט יובל צמח והמתופף עומר דגני. איחוריו של המתופף לחזרות הלהקה היוו את הסיבה לשמה של הלהקה. בשנת 1989 גובש הרכבה הסופי של הלהקה, כאשר רודנר ושריג עברו לתל אביב והגיטריסט אופיר בר עמי מקיבוץ חניתה, והמתופף החיפאי אסף מרוז מלהקת קילר הלוהטת צורפו ללהקה. הפריצה וההצלחה ראשית שנות ה-90 הייתה תקופת פריחה ברוק הישראלי. ניתן לומר שהלהקה הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על שפע הלהקות שצצו בעשור זה. בשנת 1990 יצא לאור שיר ראשון של הלהקה, "אחד אלוהים", ולאחר סיבוב הופעות בן שנתיים הוחתמה על ידי חיים שמש בחברת התקליטים "הד ארצי". בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "זמן סוכר", בהפקתו של יובל שפריר, והלהיטים נוגנו ושודרו ברדיו ותוכניות הקליפים של התקופה: "אמריקה קרובה", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "נפלת חזק", "השמיים הגבול", "אחד אלוהים" והתקליט זכה באלבום פלטינה. בפברואר 1993, קיימה הלהקה את הופעת הבכורה החגיגית שלה בקיבוץ בו נוסדה בגבעת ברנר. שבע שנים לאחר שהוקמה, הלהקה הייתה כבר מוכרת ומצליחה. חיזוק נוסף למעמדה זה קיבלה הלהקה כשהוזמנה שלושה חודשים לאחר מכן לחמם את הופעתו של בוב דילן ב"היכל התרבות" בתל אביב. באלבום הבא של הלהקה, "שדים", שיצא בשנת 1994 בהפקתו של יובל שפריר נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון ובכדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים הודגשו באלבום מעורבותם של הנגנים האחרים בלהקה. מעורבותו של אסף שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים "לבן בחלום שחור", "השדים הירוקים" ו"מישהו שומע אותי") וגם אופיר בר-עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם "אהובה הקטנה"). רודנר עצמו גם הוא כתב והלחין חלקים רבים באלבום. מאמץ השיתוף עלה יפה וגם השתלם: האלבום שדים זכה להצלחה גדולה עוד יותר מקודמו. במקביל לפעילותו באיפה הילד הפיק רודנר באותה שנה את אלבום הבכורה של חברתו איגי וקסמן. בהקלטות ניגן רודנר בבס ואיתו חבריו לללהקה: אסף מרוז בתופים, אסף שריג בגיטרה (בשיר אחד) ואף אופיר בר-עמי קיבל תודה על גבי העטיפה. המשבר בשנה שלאחר מכן הקליטה איפה הילד את אלבומה השלישי, "מסעותי עם עצמי". שריג ורודנר התחלקו שוב ביצירת השירים, ואת הבולטים בהם יצרו יחד: "הביאו את הסתיו" ו"נביא השעמום". גם איגי וקסמן השתתפה בכתיבת שיר אחד ("כובע כחול"), ורודנר תיעד את יחסיו איתה בשיר בסגנון "הבלדה על ג%20ון ויוקו": "אנחנו מתחתנים". ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של יובל בנאי ושלומי ברכה התארח בקלידים בשיר "זוהי סדום", אך האלבום, בניגוד קודמיו, נכשל בחנויות, ושיריו הושמעו פחות ברדיו מאשר להיטי האלבומים הקודמים. הכישלון היחסי השפיע לרעה על היחסים בין החברים והלהקה עברה משבר. אופיר בר-עמי עזב את הלהקה כדי להקדיש זמן ללהקתו "משחררי הסעיף", אסף שריג הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של להקת אלג%20יר ואחר כך נסע ללונדון בכוונה להקליט משיריו באנגלית. חמי רודנר החל לעבוד על שירים לאלבום הסולו הראשון שלו ונראה היה שהלהקה הגיעה לסוף דרכה. אך בהמשך 1996 חזרה "איפה הילד?" לפעילות ואלבום הסולו של רודנר הפך לאלבום של איפה הילד. הלהקה הקליטה את האלבום (שנקרא "איפה הילד?") עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מחו"ל. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, ביניהם "רק בשביל לקבל חיבוק" (שהוא שר בדואט עם איגי וקסמן), "עכשיו אני לא מוותר", "הולך רגל", "לאן לאן", "לילות לבנים" ועוד. בהפקה המוזיקלית של האלבום השתתפו איפה הילד ושי להב (ממופע הארנבות של ד"ר קספר), שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין. אחרי הוצאת האלבום הופיעה הלהקה בהרכבה החדש במשך כשנה, הופעות שלא זכו להצלחה רבה וקירבו את הלהקה בפעם השנייה אל סופה. פירוק הלהקה באמצע 1998 הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק "איפה הילד?" בהופעת פרידה ובאלבום אוסף. לכבוד הפירוק הקליטה הלהקה גרסת כיסוי ל-"Moonage Daydream" של דייוויד בואי ושלושה שירים חדשים: "ונוס בטריינינג", "היא לא יודעת לשתות" ו-"כולם רוצים חבר". כמעט עשר שנות פעילות הסתיימו במופע חגיגי במועדון "אלנבי 58" בתל אביב, שבו אירחה הלהקה את אביב גפן, ירמי קפלן, יובל בנאי, אופיר בר-עמי ואיגי וקסמן, ובאלבום האוסף המסכם "מישהו שומע אותי" שהכיל את להיטי הלהקה ודיסק בונוס עם השירים החדשים ושירים שהוקלטו בהופעות חיות. הופעות האיחוד בשנת 2001 התאחדה הלהקה בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, ביניהן במופע משותף עם מוניקה סקס. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: "שלום עם עצמי". החזרה בשנת 2008 הודיע רודנר כי הלהקה תשוב לעבוד ביחד. את האיחוד החדש, שיהיה לזמן לא קצוב, יזם רודנר. על הפרק עלה גם אלבום חדש
מתוך ויקיפדיה: